אחד הסרטים התיעודיים המדוברים ביותר בעולם בחודשים האחרונים היה "Seaspiracy". היצירה המסעירה של הבמאי עלי טבריזי והמפיק קיפ אנדרסן כבשה את נטפליקס והציגה באופן נחרץ נבואת זעם גלובלית, כתוצאה מהפגיעה האנושית באוקיינוסים ובימים.
בכלל, הנושא האקולוגי והמודעות לצורך בשמירה והגנה על הסביבה רק הולך ומתחזק עם כל יום שעובר והכותרות המתריעות מפני אסונות כאלו ואחרים מופיעות חדשות לבקרים בכל מקום.
כתוצאה מהחשש שנוצר, לא מעט אנשים הפסיקו אט אט לאכול דגים. השילוב בין הרצון שלא לפגוע במערכת הימית, לבין השיח והדיון על רעלים כאלו ואחרים שמזהמים את מי הים ואת הדגים, הובילו אנשים בעלי מודעות קולינרית לקחת את ההחלטה הזו.
קולינריה מודעת היא תחום שמתחזק עם השנים. היא נולדה מתוך התגברות הצרכנות המודעת - אם בעבר, בעולם המערבי היו רוכשים מוצרים בלי לשאול שאלות, הרי שבחלוף הזמן התחלנו לבדוק אילו תנאי העסקה מתקיימים במדינות הייצור, מהיכן מגיעים המוצרים הממותגים והאם אכן ראוי לקנות אותם. ומה שנכון לנעליים, חולצה או טלוויזיה, נכון שבעתיים למזון שנכנס אלינו לגוף.
לכן, כל מי שמתעניין במקורות האוכל שלו וכל מי שחושש לאכול דגים המגיעים מן הים, בשל כל הסיבות שהוזכרו כאן - כדאי שיידע שקיים פתרון, מוצלח, אקולוגי וגם - טעים. לא נפסיק להתלבש ומן הסתם לא נפסיק גם לאכול, אבל חשוב שנעשה זאת באופן מודע וטוב, גם עבורנו וגם עבור הסביבה.
בחווה האקולוגית ברמת הנגב מגדלים את הברמונדי הישראלי, הגדל בטבע, הן בנחלים והן בים. הם עושים זאת בצורה מפוקחת וייחודית, ורותמים את המדע לתחום חקלאות המים, על מנת לייצר סביבת גידול אופטימלית. כך לדוגמה, בעזרת שימוש במערכות מסוחררות נוצר חיסכון בולט בצריכת המים: "צריכת המים בגידול דגים בחקלאות רגילה, בה לוקחים מים מהים או ממעיין, גדולה פי 50-60 מצריכת המים אצלנו במערכות המסוחררות", מסביר מורדי ללוש, מנכ"ל Aquatech Fisheris, המגדלת בישראל את דג הברמונדי הישראלי.
מעבר לצריכה עצמה, יש גם את נושא פליטת המים לסביבה. אם בבריכות הדגים המוכרות לנו משיבים את מי הגידול (ללא טיפול או חיטוי) אל הנחלים או לים ופוגעים בסביבה, הרי שהמים בחווה האקולוגית של ברמונדי ישראלי הם מים מליחים, הנשאבים מבארות סטריליים בנגב ללא כספית, מתכות כבדות או מזהמים סביבתיים אחרים. המים בתהליך הגידול מסוחררים, מטופלים ומחוטאים באופן שוטף. הטמפרטורה ומליחות המים אידיאלים לגידול הדגים, הגדלים תחת פיקוח וטרינרי מלא, כמו גם לרווחתם של מיליון הדגים הנמצאים בחווה. לבסוף, המים הנקיים הללו נפלטים בצורה מבוקרת ומשקים מטע זיתים, כך שכלל לא קיימת פליטת מים לסביבה והכל נעשה בצורה מחזורית, ובשימוש באנרגיה מתחדשת ומודעות סביבתית גבוהה במיוחד.
במקום לצאת לים ולדוג את הברמונדי הישראלי, בחווה האקולוגית הקימו את כל התנאים הנדרשים, והביאו את הדג אליהם. כך לא פוגעים במערכת הימית, לא מפריעים לקרקעית הים ולא פולטים מזהמים מספינות והתוצאה? משובחת ביותר.
הברמונדי הישראלי מגודל ללא אנטיביוטיקה או כימיקלים ואל המחבת והצלחת מגיע דג ים טבעי, טרי, בריא, עסיסי ומאוד, מאוד בשרני. הישראלים מצביעים בידיים ובפה והטעמים הנפלאים והאיכות הגבוהה עזרו להגדיל את תפוצת הברמונדי הישראלי בארץ בעשרות מונים מאז החל הגידול המקומי שלו.
אז אם גם אתם חובבי דגים או בכלל, אוכל טוב, ומצאתם את עצמכם מתלבטים בתקופה האחרונה מה לעשות ברמה המוסרית והבריאותית - דעו שיש פתרון. בזכות שיטת גידול מיוחדת, בטכנולוגיה כחול-לבן חדשנית, דג הברמונדי הישראלי מציע לכם חוויה אחרת מכל מה שהכרתם.
